הריון
בזמן שלפני ואחרי הריון, שרירי ריצפת האגן נוטים להתרופף, דבר שמוביל פעמים רבות לדליפות שתן. הסיבה לכך נעוצה בעיקר בעומס הרב שנוצר במהלך ההיריון על ריצפת האגן וההוכחה לכך היא הריצה המרובה לשירותים למתן שתן. העובר, על אף שיש לו זמן עד שייצא מלמטה, דוחף לכיוון ריצפת האגן ולוחץ, בין היתר גם על שלפוחית השתן. סקרים הראו כי בשליש השלישי להריון, ריצפת האגן של שישים אחוז מהנשים לא עומדת בלחץ, השרירים נחלשים ובעת הוספת עומס קל בזמן עיטוש, צחוק או שיעול, ריצפת האגן לא מצליחה למנוע את דליפת השתן.
חיזוק
החשיבות של חיזק שרירי ריצפת האגן היא רבה, הן לפני ההיריון ובעיקר אחריו. התרופפות השרירים לאחר הלידה היא רבה ונשים רבות מוצאות עצמן מתמודדות עם דליפת השתן, גם חודשים ארוכים לאחר הולדת התינוק. חיזוק ריצפת שרירי האגן יכולה להתבצע בכל שעות היממה ובכל מקום, מכיוון ומדובר בשרירים פנימיים ולכן אין שום תרוץ שיצליח לעזור להתחמק מחיזוקם. החשיבה בזמן תרגול שרירי ריצפת האגן היא על איסוף פנימה. הפעולה עצמה היא אמנם כיווץ אך יש צורך לכווץ פנימה 'ולמעלה'. ענפי ספורט רבים בניהם: שיטת פאולה, יוגה ופילאטיס מלמדים מגוון רחב של תרגילים לחיזוק ריצפת האגן, אך חשוב לזכור כי תמיד ניתן לבצע תרגילי כיווץ גם ללא כל מסגרת כזו אחרת.
רפואה
מומלץ לתרגל באופן יום יומי את שרירי רצפת האגן, בכל מצב, מקום וזמן כחלק משגרת חיינו. כך נוכל להגיע למצב מאוזן ברצפת האגן, שיבטיח לנו הגנה ותמיכה לאיברי האגן, מה שיגרום לשיפור משמעותי באיכות חיינו. חשוב גם לדעת כי במקרים חמורים הטיפולים החדשניים בתחום האורוגינקולוגיה מספקים כיום מענה לכל הפרעה כמעט. המגוון הרחב של שיטות הטיפול כיום, מאפשר לכל אישה לבחור את הטיפול המתאים ונח לה, בין אם מדובר על פיזיותרפיה לרצפת האגן, תרופות המרגיעות התכווצויות, התקנים (טבעות מפלסטיק או מסיליקון המוחדרות לנרתיק, על מנת לשמש תמיכה ולמנוע צניחה), לפרוסקופיה (דקירה של כמה נקבים בדופן הבטן ובעזרת מצלמה זעירה מתקנים את הדליפה) ועוד.
